מדרש שכל טוב
ויצר לו. לשון צרה, ודומה לו, ויצר לאמנון (ש"ב יג ב), [וכהצר] לו (דה"ב לג יב), צר לי עליך אחי (ש"ב א כו), וכל דומיהן, א"ר יהודה ב"ר עלאי ולא היא יראה, ולא היא צרה, אלא וירא שלא יהרוג, ויצר לו שלא יהרג. אמר כל השנים הללו הוא יושב בארץ ישראל שמא הוא בא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל, כל השנים הללו הוא מכבד את אביו, ושמא יבא עלי בכיבוד אב ואם, ונוסף לזה שאמר יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה את יעקב אחי (בראשית כז מא), שמא מת אותו הזקן:
מדרש לקח טוב
אמר רבינו טוביהו ברבי אליעזר ז״ל אע״פ שמצאנו אהבת הקב״ה לישראל בהרבה ענינים כענין שנ' (הושע י״א:א׳) כי נער ישראל ואוהבהו. ואומר (מלאכי א) אהבתי אתכם אמר ה'. וכן כיוצא בהם יש לנו מדברי הנביאים אהבה גדולה מכולם אהבת איש את אשה וכן הוא אומר בהושע בן בארי (הושע ג׳:א׳) לך אהב אשה אהובת רע ומנאפת כאהבת ה' את בני ישראל. וכן דוד אמר (שמואל ב א׳:כ״ו) נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. ואהבך. בזכות אברהם שנאמר בו (ישעיהו מ״א:ח׳) זרע אברהם אהבי. וברכך. בזכות יצחק דכתיב ביה (בראשית כ״ה:י״א) ויברך אלהים את יצחק בנו. והרבך. זה זכות יעקב שנאמר (שם מח) הנני מפרך והרביתיך. וברך פרי בטנך. זה פריה ורביה שלא תלד לבהלה. ופרי אדמתך. שתהא זורע מעט ותביא הרבה, דגנך תירושך ויצהרך. אלו יסודי הבית שאמר עליהם דוד (תהילים ק״ד:ט״ו) ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד. מלמד שאלה הם עיקר הבית. שגר אלפיך. תולדות הבקר וכן הוא אומר (איוב כ״א:י׳) שורו עיבר ולא יגעיל. ועשתרות צאנך. אלו עדרי הצאן שמעשירות את בעליהן בצמר בחלב ובגבינה ותולדותיהם. על האדמה. מיכן שאין הברכה מצויה אלא בארץ: